רכבת לילה לקהיר (פעם היה אוטובוס, אבל מי זוכר?)

13 ינו

יום ראשון או שני הקרוב אני כנראה יהיה על רכבת לילה אל תוך מערב מרכז הודו. היעד: במדינה בשם ג'וג'אראט נמצאת עיר הנמל הקסומה דיוּ. מה יש שם? הרבה ים, מרכז לפירוק ספינות ישנות והרבה הרבה קסם.

הימים האחרונים ברישיקש עוברים בסימן סיטאר. בדיוק עכשיו סיימתי להתאמן (השעה 12 בצהריים) וגיליתי שפספספתי את השיעור עם המורה שלי. זה כל כך מגניב, בדיוק מול למלון שלי יש מסיבת נישואים הודית. אז כל הפקל המוזיקלי הגיע: חצוצרות למכביר, תופים, נשים שרות ורוקדות והכל צבעוני כמו בעליזה מארץ הפלאות על LSD.

3 נקודות לאמא שזיהתה בפוסט הקודם שהשיר של אהוד בנאי לקוח מהסרט ההודי צ'ורי צ'ורי. אמא את זוכה בכרטיס טיסה לילית בשמי הודו (אגלה לך מה רואים: כלום. החשמל בדרך כלל לא עובד בלילה).

היום אני מתחיל פרויקט מאוד מאוד מיוחד שמוקדש לאחיינית שלי – נויה. היום היא בת שלוש (!) ואני מכין לה הפתעה מדליקה בצורה היסטרית. אני לא יכול לתת פרטים נוספים כרגע אבל זה הולך לצאת היום לפועל בתקווה שזה יהיה מוכן לפני שאני נוטש את רישיקש. אספר בהמשך מה עשיתי ואיך גרמתי לזה לקרות.

אתמול עזב את המלון אדם יקר מאוד. נירמל שמו, אבל יש שקוראים לו ניקולאוס, אך הרוב קוראים לו פשוט: גורו ג'י. הוא רוסי. הוא לא היה בצבא הרוסי. את התיק שלו הוא תפר בעצמו. הוא מדריך יוגה ומדיטציה, אבל לומר את האמת, הוא די מעפן בזה. גורו ג'י מנגן על חליל הודי שנקרא בנסורי, והוא מפליא בו ממש. לפני יומיים היה בוקר. ואני אפוף אגלי שינה הוזה צלילים של חליל ענוג מסתסלסלים בחלל החדר. התעוררתי לקולות הבנסורי, עליתי קומה ליוגה-הול ושם גורו ג'י ישב וניגן לקבוצה ששכבה בשוואסאנה. שלפתי את הגיטרה וניגנו ביחד והיה כיף מאוד. אחרי שנגמר השיעור יוגה\מדיטציה, גורו ג'י ביקש את הגיטרה ופצח בנגינת Hotel of california  במבטא רוסי כבד. וזה כבר באמת היה הזיה יוצאת דופן.

אתמול בלילה, רגע לפני שנרדמתי, חשבתי כמה חבל שגורו ג'י עזב. נפגשנו ביחד בריקשה, הוא עם התיק שלו בדרך לדלהי, משם בטיסה לאמא רוסיה, אני בדרך לשיעור סיטאר. הוא הכניס הרבה שאנטי למלון המשוגע שלנו ובעיקר הוא גרם לבעל המלון להיות קצת יותר בנאדם וקצת פחות חזיר. בעוד אני מהרהר אני שומע צלילי בנסורי. הממ.

אני קם, ועם הפיג'מה שם פעמי ליוגה-הול. הפסקת חשמל. חיפשנו נרות, אבל לא היה בשום מקום. ריקרדו ולודמילה, השכנים שלי מקומה 3 בדיוק סיימו תוכנית להכשרת מורים ליוגה בת 100 שעות. הם משכירים את היוגה הול בקומה 4 והזמינו מוזיקאי הודי, נגן בנסורי לנגן בערב הפתיחה. 'הזמינו' האמת זו מילה קצת רשמית מדי. הם פגשו אותו ברחוב עשר דקות קודם, והזמינו אותו לצ'אי. משם הדברים התגלגלו והוא שלף חליל, אני גיטרה והיה קסום מאוד. (לודמילה מדברת על קונצרט, אבל אתם יודעים, הודו…).

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s