מייקל, פייר, האפי ואני בגשם של רישיקש

8 ינו

ז'ה טם, איים לאב יו טרמינל (3)

הנה משהו שוודאי לא עשיתי מעולם: מעולם לא השכרתי מטריה. כן כן. ממש אחרי שהטענתי את הפלאפון שלי ב-444 רופי ברחוב לאקשמן ג'ולה נפתחו ארובות השמיים. הפרות התחילו לזוז מפה לשם ברחוב, אנשים נסו לתפוס מחסה ונהגי משאיות היו נהגי משאיות ונסעו כאילו לא קרה כלום. רק צפרו יותר. על הגב תיק קטן. אם הייתם פותחים הייתם חושבים שאני נרקומן. צמר גפן, סלוטייפ, פלסתרים, חתיכת ברזל מוזרה, ודפים עם מילים כמו סה רה גה וקווים ונקודות אקראיים מקשטים מסביב.

במקום אחר, בזמן אחר, פנקץ' השמנמן, בחליפה הסגולה המצחיקה שלו מתכונן לקונצרט. הוא לא שכח להזמין אותי וגם להביא לי פלאייר לתלות במלון שלי. בתכנית: סיטר, טבלה, חליל, הרמונים ועוד צ'אנטינג כמיטב המסורת.

גשם, ואנוכי אץ רץ גם כן כדרך כל העולם. מצאתי קורת גג אצל ידידי בעל הסוּפר. עובר זמן ואמנם חמים ונעים והקונצרט מתקרב, אני עוד עוד רוצה להגיע לחדר לפני להוריד את התיק. מהון להון וקיבלתי בהשכרה מטריה שחורה פשוטה.

על האוזניות 2:

מתיישב בתה-סטול של המשפחה המאמצת שלי ברישיקש. בחוץ גשם זלעפות, המים מזיזים את כל האשפה של רישיקש במורד הרחוב והיא מתגלגלת, הו האמינו לי, כמו כדור שלג שחור מטה מטה. האפי, הבן הצעיר בן החמש, ברגליים יחפות, יוצא החוצה לתפוס בשקית שקופה כמה טיפות מים. לאמא לא ממש אכפת, ו- fire האחות הבכורה שואלת אותי: one black tea למרות שהיא יודעת שכן. אני מהנהן. כן. הגשם והעננים הביאו איתם מכת קור, ואני יושב ומעשן את התה אל תוך האוויר הקר. האדים מתערבלים אל תוך הלילה ונחמד מאוד. הטיפות הארוכות זולגות על תקרת הקש ונופלות כבדות על הרצפה. פנס לילה בודד מאיר את האספלט השחור, הבהובים קטנים משתקפים ומספרים שהגשם מתחזק.
על הרחוב עוברים נהגי ריקשה ואנשים שהיו הולכים לישון אבל אין להם איפה. פתאום אני רואה צעיף ספק שאל אפור מרחוק. כן כן. זה מייקל הולך מהורהר. אני רץ לגשם ומושך אותו פנימה. one chai אני אומר לfire. אנחנו יושבים ונהיה מסריח כי המים הרימו את כל הביוב, יושבים ומעבירים שיחת גברים שאת תוכנה אאלץ לחסוך ממכם קוראים יקרים. שמח מאוד בבית הקש הקטן.
אני מספר למייקל על הקונצרט שכבר כנראה בעיצומו, והוא אומר למה לא. הגשם מפסיק ואנחנו מפזזים אל עבר הגשר. נכנסים ל Divya Hotel, פנקץ' מחייך ושמח שבאתי.

על האוזניות 3: אחד משירי האהבה היפים ביותר (מזהים?)

למדו אותנו לחשוב שנוכל להיות מה שנרצה. אם רק נרצה, אבל באמת נרצה, נוכל להיות אסטרונאוטים ולשוט על הירח. אבל אף אחד לא אמר לנו שנוכל להיות מדענים, נגני חצוצרה יוצאי דופן, רבי חובל מוכשרים ויזמי סטרטאפ מליונרים – בו זמנית. ובכן – היום גיליתי שאפשר. הדרך בה פנקץ' שולט בטבלה, סיטר, הרמוניום וחליל היא באמת בלתי נתפסת. הייתי מרחיב במילים, אבל קשה מאוד. הייתי מצלם אותו אבל הוא לא מוכן: "כשמצלמים אותי, אז אני מפסיק לנגן והאגו מתחיל לנגן. וכל מה שאני באמת רוצה שהנשמה שלי תנגן. תחשוב על זה", הוא אומר לי, "אם תבוא לגוף מת, ותגיד לו לנגן על סיטר, אתה חושב שהוא יצליח", אני מסמן לו להמשיך, "אם ככה, זה לא הגוף שמנגן – אמת או לא?".

פנקץ' על הטאבלה (מישהו צילם אותו לפני כמה שנים), וזה גם, אגב, החדר בו אני לומד.

ואמא, זה שיר שמוקדש לך 🙂

מודעות פרסומת

3 תגובות to “מייקל, פייר, האפי ואני בגשם של רישיקש”

  1. ישראל ריזל 12/01/2012 בשעה 11:55 am #

    בקצב הזה אתה עוד תחזור אלינו עם יותר ידע בניגון יותר ממה שיצאת איתו..יפה..תמשיך כך..

    אני העלתי לבלוג שלי את ההרצאה שנתתי השבוע באולם הרצאות אצלנו במכללה הרצאה קצרה ומעניינת..זאת גם ההזדמנות שלך לראות אותי בסוג של מבחן מעשי.חחח. שכה ציפית לו..
    תרשום בגוגל מי מפחד יותר ממני? ותמצא אותי ואת ההרצאה או כרגיל israelio.wordpress.com

    מצפה לתגובתך..

    ישראל.

    • ישראל ריזל 12/01/2012 בשעה 12:03 pm #

      למקרה שאתה זקוק למנוחה יתרה שם אז הנה הקישור להרצאה שלי ביוטיוב.
      http://youtu.be/1vGeATBnmzc תעתיק את הקישור הזה ותמצא אותי בלינק היחיד שיופיע לך בגוגל…שבת שלום
      ישראל

Trackbacks/Pingbacks

  1. רכבת לילה לקהיר (פעם היה אוטובוס, אבל מי זוכר?) « דניאל בהודו (ופרות אחרות) - 13/01/2012

    […] נקודות לאמא שזיהתה בפוסט הקודם שהשיר של אהוד בנאי לקוח מהסרט ההודי צ'ורי צ'ורי. אמא את […]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: