כמו נחש אפור ירוק מתפתל הגנגס בתוך הודו…

18 דצמ

נהר הגנגס הקדוש מתפתל כמו נחש ירוק אפור ארוך לאורכה של כמעט כל הודו. סביב שולי הנהר התפתחו במהלך השנים אימפריות, קמו ארמונות והתרסקו ברעידות אדמה או נהרסו במלחמות. הנביעה הראשונית של הגנגס מתחילה במקום שנקרא Gangtori. שם, מתוך קרחון בן אלפי שנים המים נזרקים למסע של קילומטרים לאורכה של תת היבשת, עד הרגע בו הם נשפכים אל הים ההודי.

הערים הקדושות להינדו, לא במקרה משובצות לאורכו של הגנגס. זה באמת, בכל המובנים, נהר קדוש מאוד להודים המאמינים. בבוקר הם טובלים בו, ובלילה בטקס של אש ומוזיקה כמעט טראנסית הם מקיימים את הגנגה ארטי, הטקס בו מעניקים לנהר פרחים וכוסות קטנים ובתוכם נרות. קצת אחרי השקיעה, פני המים מתכסים בשובל של סידורי פרחים צבעונים ונרות קטנים שמתנועעים בקצב הגנגה, ומרצדים בעיני הקהל הגדול.

פרחים ונרות על הגנגס

הארידוואר HARIDWAR, היא אחת ההרים המקודשות ביותר להינדו. ביום אחד רגיל אתה תפגוש אנשים שופכים את שאריות האפר של הוריהם אל הנהר המקודש, או סאדוהים – אנשים שעזבו את משפחותיהם כדי להקדיש את חייהם לעבודת הקודש תוך כדי חיי התנזרות ונוודות. גם תיירות הפנים חזקה מאוד, משפחות הודיות ממעמד הביניים טסות מרחבי הודו כדי לבוא לשהות בחיק אמא גנגה כמה ימים. הם יבואו אל הנהר, הנשים יקפלו את הסרי הארוך והגברים יחלצו נעליים ויפשילו מעט את הג'ינס וישכשכו מעט את רגליהם במים, המרבים גם יתיזו קצת מים על הראש ויעשו שטיפת פה עם יריקה בסוף (ההארדקור באמת, פשוט נכנסים natural).

סאדהו

הארידוואר היא עיר נקיה ויפהפיה במונחים של הודו  (עדיין יש: קופים, פרות וחרא של פרות בכל מקום). אבל איכשהו תיירים פספסו אותה. איזה כיף. רוב האנשים שנוסעים להארידוואר בעצם נוסעים לרישיקש, אבל מאחר ואין אוטובוס ישיר אליה, נוסעים להארידוואר, בדרך כלל נשארים לילה וממשיכים יום אחרי לרישיקש. מנסיוני הדל בהודו, ובכנות רבה, הוא באמת דל, המקומות השווים באמת הם המקומות שכף רגל התייר המערבי עוד לא דרכה בהם. שם תוכל לפגוש את הודו כמו שהיא, במערומיה, על הצדדים הכיפים והמעצבנים שבה.

הגהאטות – המדרגות שמובילות למים, משתרכות בהארידוואר קילומטרים רבים. ופשוט היה כיף להיות שם שבוע, ללכת כל יום על הגהאטות הארוכות, להסתכל על ההתרחשויות הרבות בכל מקום ולהנות מהאוויר הצח שהנהר מביא איתו. ההינדי שלי השתפרה פלאים (אף אחד לא ידע אנגלית). וגם עשיתי חבר חדש (שגם לקח אותי לסיבוב על האופנוע שלו לשמורת טבע מדהימה ולטעום מאכל הודי עם טעם של מרק קישואים). יש כל כך הרבה מה לראות בכל מקום. הגשרים מעל הגנגס גדולים ויפים, האנשים – טוב, האנשים פשוט הודים, וקל לחוש את אווירת הקדושה של המקום.

הגהאטות הארוכות של הגנגה

בפרק הבא… רישיקש – או, איך מכינים לימונדה בהודו?

מודעות פרסומת

2 תגובות to “כמו נחש אפור ירוק מתפתל הגנגס בתוך הודו…”

  1. יהונתן 18/12/2011 בשעה 12:28 pm #

    איזו כתיבה יפה

  2. mimi 18/12/2011 בשעה 4:31 pm #

    Wow what a knowledgable son I have. At the beginning I thought you had copied it from the internet or something. I saw on the Youtube, the ceremony of the flowers and candles throwing into the river, and it looks like the Indians have a very rich culture, which is known to me from Liats china with Shai. You sound quiet fasinated by their traditions, and by their ceremonies, and I am sure it is very interesting to see it from near, we were not sure if the pictures were taken by you, with your camera, especially that strange looking man with the flowers on his head. Please send us more pictures of interesting places, it is always great to hear from you and to read about the interesting places you have been to. Love Ima

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: